שלב ראשון לבריאות : איך לקנות בריא

׳בריאות במטבח׳ צירוף מילים שעבור חלקנו יכול להישמע מאיים ורחוק, אבל, הוא בכלל לא צריך להיות כזה, זה מאוד קל להפוך את המטבח שלנו לבריא. הדבר היחיד שאנחנו צריכים כדי לעשות את זה, הוא ידע.

אנחנו רוצים לצרוך את המוצרים שהכי קרובים למקור - לצורה בה הם גדלים בטבע. שמבוססים על חומרים טבעיים, עם כמה שפחות או בכלל בלי מוצרים מעובדים, עם כמה שפחות סוכר/שומן צמחי מוקשה/וחומרים לא מוכרים.

אם נדע לבחור נכון את המוצרים בסופר, נעשה את חצי הדרך לעבר חיים בריאים ומזינים.

לכן החלק הארי בשיפור סל הקניות שלנו הוא קריאת תוויות והבנה של מה אנחנו קוראים.

כלל ראשון - אחוז המרכיבים במוצר - ברשימת המרכיבים של המוצר, המרכיב הראשון הוא בעל האחוז הגדול ביותר בתוך המוצר והאחרון ברשימה הוא בעל האחוז הקטן ביותר. לכן אם אנחנו קונים לדוגמא דגני בוקר, נרצה שהמרכיבים הראשונים יהיו - תירס/חיטה/אורז או כל דגן אחר, אך אם נציץ עכשיו בדגני הבוקר הנמכרים ברשתות כנראה שהמרכיבים הראשונים יהיו - סוכר/מלטודקסטרין שזה עוד שם לסוכר ובהמשך סוכר ומוצריו עד שנגיע לחלק של הדגן ויתכן ששוב אחריו ניפגש בסוכר.

כלל שני - הכרת המרכיבים במוצר - אנחנו רוצים להכיר את כל או לפחות מרבית המרכיבים. ככל שרשימת המרכיבים מורכבת ממילים לא מוכרות ולא ברורות, מילים בלועזית או מספרים סידוריים כמו E450, כך המוצר מעובד יותר ומכיל יותר חומרים לא בריאים לנו וליקרים לנו איתם אנו חולקים את המוצרים האלו.

מצרפת לינק בו תוכלו למצוא תשובה עבור כל מספר סידורי מקבוצת Exxx, כדי לדעת האם הוא מזיק או לא. ישנם חומרים בקבוצה הזו המיוצרים מחומרים טבעיים כמו לדוגמא, צבע מאכל המופק מסלק/כורכום, חומר משמר שהוא למעשה ויטמין C ועוד.

https://dermnetnz.org/topics/food-additives-and-e-numbers

כלל שלישי - לא ליפול לתרמית של מילים - בסופר אנחנו קונים ואם אנחנו קונים זה אומר שבצד השני יש מי שרוצה למכור ואם מישהו רוצה למכור, הוא מצוייד בצוות קופירייטינג, שיווק פרסום שלוקח בחשבון פסיכולוגיה ושיטות מניפולציה פשוטות כדי לשכנע את הלקוח לרכוש. אני לא רואה בכך פסול, אבל, זה אומר שהאחריות היא עלינו. להיות חכמים מול המוצרים.

לדוגמא, כל חיטה היא חיטה מלאה כי הרי כך היא גדלה בטבע, בתוך קליפתה, אך האם המוצר עליו רשום ״מחיטה מלאה״ אכן מיוצר מקמח מלא ? כלומר מקמח חיטה הנטחנת עם קליפתה?

מוצרים ״ללא מלח/ללא כולסטרול״ - המילה ״ללא״ מבחינת מושגי משרד הבריאות מציינת שמעולם לא היה מלח במוצר. כלומר, שווה ערך ללהדביק תווית של ״ללא מלח״ על אבטיח. טריק שיווקי שעבור הלקוח נרשם כ - ׳זה מוצר טוב׳.

כלל רביעי- מה שלא מכירים אפשר להכיר - לשמחתנו בהמשך לכף היד שלנו אנחנו אוחזים במכשיר יודע כל שיכול לתת לנו תשובה מדוייקת עבור כל רכיב לא מוכר ולעזור לנו לבחור את המוצר הנכון לנו.

כלל חמישי - להימנע עד כמה שניתן משומן טרנס, או בשמו השיווקי ״שומן צמחי מוקשה״ שזו למעשה מרגרינה. המרגרינה היא מזון מעובד, תהליך חימום של שמן צמחי אשר פוגע במבנה הכימי שלו והופך אותו ל״קשה״ כמו חמאה. המולקולות החדשות שנוצרו נקראות טרנס והן פוגעות בתפקוד תאי הגוף ומעודדות תהליכים טרשתיים בעורקים אשר מהווים תחנה ראשונה בדרך למחלות לב וסכרת.

עכשיו אחרי שרכשנו ידע חשוב! שמקדם אותנו כל כך הרבה לעבר בריאות, אנחנו מוכנים לצאת לקניות הבאות בלי חשש ולקנות רק את מה שיעשה לנו טוב.